החלטה בתיק ת"א 206-07

1.         לפני בקשת המבקשת, היא הנתבעת בת.א. 206/07 [וכן בת.א. 1103/07], להורות על איחוד הדיון בתובענות, הנדונות בפני.

2.         לטענת המבקשת, המשיבות הגישו שתי תביעות השבה בעילה (מוכחשת), כי סיווג "נכסים המשמשים למתקני תקשורת", לפיהם מחויבים נכסיהם, אינו חוקי וזאת מאחר שסיווג זה לא קיבל את אישור שרי הפנים והאוצר. המבקשת הגישה כתבי הגנה לתביעות אלה ובהן פירטה את טענותיה לדחיית התביעות על הסף, מחמת היעדר סמכות עניינית, שיהוי ומניעות והתיישנות. לחילופין, טענה המבקשת לגופן של התובענות, כי הסיווג הותקן בדין ובסמכות ובלא שדבק בו פגם. עוד נטען, כי המשיבות חתמו על הסכמים בהן הן מקבלות על עצמן את הסיווג כאמור ואף את התעריף הקבוע לצידו בצווי הארנונה של המבקשת, אשר על פיו הן מחויבות.

            לטענת המבקשת, עיון בכתבי בי-הדין מלמד כי בבסיס שתי התובענות האמורות מתעוררות שאלות משותפות, זהות בעיקרן, הן מן הבחינה המשפטית והן מן הבחינה העובדתית. ולכן, לטענת המבקשת, דיון בתובענות במאוחד ימנע את סירבול הדיון, יועיל לבירור הפלוגתאות, ימנע בזבוז משאבים ויחסוך מזמנו של בית המשפט.

עוד טוענת המבקשת, כי איחוד הדיון יבטיח את אחידות הפסיקה בעניינים שהם זהים בעיקרם וימנע הכרעות סותרות, שכן להכרעות בתובענות צפויות להיות השלכות הדדיות. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי רק איחוד הדיון יביא לאפשרות אמיתית להגעה להסדר בתובענות נשוא הבקשה, שכן גיבוש הסדר נפרד בכל תובענה איננו נראה כאפשרות מעשית. יתרה מזאת, טוענת המבקשת, כי איחוד התובענות בשלב זה לא יגרום למי מהצדדים כל נזק, שכן שתי התובענות נמצאות בשלבים ראשוניים של דיוני הוכחות וכי עד כה התקיים דיון הוכחות אחד בלבד, בו נחקר מצהיר אחד בלבד, מטעם המשיבה 1, היא התובעת בת.א. 206/07.

זאת ועוד, טוענת המבקשת, כי ב"כ המשיבות הגיש שתי תובענות נוספות, כנגד חברות תקשורת אחרות, בבית משפט השלום בקרית גת וגם תובענות אלה  אוחדו.

3.         המשיבה מס' 1 טוענת בתגובתה, כי יש לדחות את הבקשה לאיחוד הדיון על הסף, לאור העובדה שלא צורף לה תצהיר, למרות שבמסגרתה נטענו טענות עובדתיות שאינן נכונות. לטענתה, כל מטרת הגשת הבקשה לאיחוד הדיון היא להמשיך את עינוי התיק ולעכב את הליך ההוכחות שהחל בתביעה שהגישה בתאריך 16.1.2007 ושהתקיימו בה כבר שלושה דיונים.

            המשיבה מס' 1 מוסיפה וטוענת, כי המבקשת הגישה תצהיר מטעם מנהלת החשבונות שלה ונמנעה מהגשת תצהירי עדות ראשית של העדים הנוספים [ראש המועצה, גזבר המועצה ומזכיר המועצה], שהם החשובים ביותר לבירור תובענה זו.

יתרה מזאת, טוענת המשיבה מס' 1, כי במידה והמבקשת מעוניינת בייעול הדיון ומניעת סירבולו, אזי עליה להאיץ את שמיעת עדויותיהם של בכירי המועצה בתיק שלה, שכן, לטענתה, להכרעה בתיק זה תהיינה השלכות על התיק השני.

המשיבה מס' 1 מתנגדת לאמור בסעיף 5 לבקשה. לטענתה, לא חתמה מעולם על הסכם מול הנתבעת, לגבי כלל חיובי הארנונה על נכסיה וכי כבר בעובדה זו יש שינוי מהותי מאוד בין התובענה כנגדה לבין שאר התובענות,  שכן תביעתה כנגד המבקשת-הנתבעת היא פשוטה יותר והליכי הבירור שלה יהיו פשוטים ומהירים יותר לעומת המשיבה מס' 2, איתה נחתם הסכם, אשר יש לבחון את חוקיותו ובחינה זו תהווה חלק נכבד מהליך ההוכחות.

בנוגע לתובענות שהוגשו בבית המשפט בקרית גת, טוענת המשיבה מס' 1, כי אותן חברות שתביעותיהן הוגשו בקרית גת, הוחתמו ע"י המועצה על אותו הסכם בצוותא חדא ולשתיהן אופי פעילות דומה. ואילו, לטענת המשיבה מס' 1, במקרה שבפני מדובר בחברות שונות, כאשר המשיבה מס' 1 קיימת משנת 1984, אינה חתומה על הסכם ונכסיה הינם בעיקר מרכזיות טלפון קוויות, בעוד שהמשיבה מס' 1 הינה חברה יחסית צעירה, קיימת משנת 1999 ועוסקת בתקשורת סלולרית אלחוטית, בעיקר במבנים קטנים מאוד ואנטנות שנמצאות רובן ככולן באזורים הרריים ובשטחים פתוחים, בתחום השיפוט של המבקשת.

לסיכום טוענת המשיבה מס' 1, כי איחוד הדיון בתובענות יביא לעיכוב ויגרום נזק כבד מאוד, בנוסף לנזקים המצטברים עד כה. כמו כן, טוענת המשיבה מס' 1, כי בקשת המבקשת נשמעה בע"פ במסגרת דיון שהתקיים במעמד הצדדים ונדחתה ולכן, לטענתה, יש להורות על דחיית הבקשה והמשך ההליכים כפי שנקבע, תוך חיוב המבקשת בהוצאות.

4.         תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:  "התקנות"), קובעת:

            " עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו  לו".

            לפיכך, עפ"י הוראות התקנות, התנאי לאיחוד עניינים התלויים ועומדים בפני בית המשפט הוא, כי כרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה. התקנה מעניקה לבית המשפט סמכות לפעול למניעת כפל דיון.

5.         אחר שעיינתי בבקשת המבקשת, בתגובת המשיבה וביתר המסמכים שבפני, ובהתחשב בעובדה שמדובר בתמונה הכללית בעניין זהה, אשר נדון בפני אותו שופט, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל. בהחלטתי התחשבתי בעובדה שעניינן של התובענות הוא בעיקר זהה וכי העניינים השונים בין התובענות, כנטען ע"י המשיבה, הינם פעוטים יחסית לעומת המחלוקת העיקרית.

            סבורני, כי באיחוד התובענות יהא משום ייעול הדיון במחלוקת העומדת בבסיס שתי התובענות שבפני, מה גם שהצדדים, בשתי התובענות,  מיוצגים ע"י אותם משרדים.

6.         לפיכך, אני מורה כדלקמן:

            6.1        הדיון בשתי התובענות יאוחד.

6.2        ישיבת ההוכחות שנקבעה לתאריך 12.9.2012 בת.א. 1103/07 תתקיים בעניינן של שתי התובענות.